איך תובנות עזרה לממשלת ארה"ב לקבל החלטות?

בדיוק כך

גם לכם נמאס משיתוף ציבור?

למה בתובנות אנו מעדיפים לעסוק בתהליכי תכנון משתף, ולא ב"שיתוף ציבור"

הרבה שנים ברחנו מצמד המילים "שיתוף ציבור" כדי לתאר את מה שתובנות עושה. כאשר יצאנו לדרך, אי שם בסוף 2010, זה נתפס אצל רבים כנטל שמבזבז זמן לכולם. במקום לקרב, הוא הרחיק. במקום לעזור, הוא הזיק. במקום להביא ערך אמיתי להחלטות, הוא הפך לחובה מעיקה.

Journal of the AIOP 1969
כתב העת של איגוד המתכננים האמריקאני בה פורסם מאמרה של שריל ארנשטיין

תמונת השער של כתב העת של איגוד המתכננים האמריקאי אומרת הכל. דווקא במקום בו פורסם המאמר המכונן של התחום (Arenstein 1969) ראו בתהליכי שיתוף ציבור הרבה רעש - ומעט השפעה. מקבלי ההחלטות ידעו שאין לתהליך משמעות, והמשתתפים ידעו שאין לו ערך.

שש שנים עברו מאז יצאנו לדרך, ונראה שאפשר גם אחרת. במקום "שיתוף ציבור", הגיע העת לדבר על תהליך תכנון משתף - שהופך את הידע והגיוון של הקבוצה לנכס במקום לנטל. אם שואלים את השאלות הנכונות את האנשים הנכונים, ועושים זאת מהר ובעלות נמוכה - אפשר לשנות.

איך עושים שיתוף ציבור אחרת?

כל תהליך תכנוני מתחיל בהגדרת תוצאה (מה העתיד אליו נרצה להגיע?) ובאיסוף ידע על "מה עובד" (ניתוח נתונים, קבוצות מיקוד, סקירה בינלאומית וכו'). אך כפי שנכתב במדריך התכנון הממשלתי, תהליך שקורה בחדר סגור - נשאר בחדר סגור, ולרוב נכשל.

או שהמתכננים חושבים שהם יודעים הכל (וטועים) או שבשלב היישום מתברר שהתוכנית יפה בתיאוריה, אך לא בפרקטיקה. הנה חמישה שינויים תפיסתיים שמאפשרים למנוע את הכישלון הצפוי ולחבר בין התכנון לבין השיתוף:

מדעה - לידע: בתהליכי שיתוף ציבור אנו מחפשים דעות (כמו בסקר פוליטי). בתהליכי תכנון משתפים אנו מחפשים ידע על "מה עובד". זו שאלת ההתייעצות שנשאל.  
מציבור - לשותפים: בתהליכי שיתוף ציבור אנו רואים את ה"ציבור" כמכלול. בתהליכי תכנון משתפים נפנה למי שיודע (עובדים, לקוחות, אזרחים וכו') ויכול לסייע לשינוי.
מרעיונות - לתובנות: תהליכי שיתוף ציבור צורכים הרבה זמן, ונותנים לרוב במה למי שכבר שמענו. בתהליכי תכנון נחפש תובנות חדשות - ולא רק השתתפות.
ממעורבות - למועילות: בתהליכי שיתוף ציבור המטרה לרוב היא "לשתף". השיתוף הפך למטרה, ולא לאמצעי. אנו בוחרים מנהלים כדי לשנות, לא כדי לשתף.
מפסיביות - לאקטיביות: בתהליכי שיתוף ציבור המשתתפים נדרשים להגיד את עמדתם וללכת. בתהליכי תכנון הם גם יודעים מה קרה עם הדברים שאמרו.

איך עוזרת הטכנולוגיה של תובנות?

מהרגע בו יצאנו לדרך בתובנות, רצינו לאפשר למנהלים בכירים לקבל תובנות איכותיות מבעלי העניין שלהם במהירות ובקלות. זה כמו אלף שולחנות עגולים וקבוצות מיקוד - בלחיצת כפתור אחת.

לכן, השקענו שש שנים וכמליון דולר בפיתוח כלי טכנולוגי שמאפשר לכל מנהל לפתוח תהליך התייעצות לבדו. תכנון משתף לא חייב לגזול עשרות שעות עבודה ומאות אלפי שקלים.

הטכנולוגיה בתובנות אפשרה לנו לחצות את גבולות קבוצת המיקוד או השולחן העגול, ולהרחיב את מעגל החושבים. לראשונה בעולם, היא גם אפשרה לנו לעדכן כל משתתף בהשפעתו האישית.

תהליך ששואל את השאלות הנכונות את האנשים הנכונים, ויודע לעדכן אותם בהשפעתם, מביא לתוצאות טובות יותר, וליישום מהיר יותר. למה לבזבז זמן ב"מפגשי שיתוף ציבור"?

מה עושים מכאן?

זה די פשוט: פותחים אתר, מגדירים שאלה, מזמינים משתתפים ומקבלים תובנות. אפשר לעשות זאת בחינם (מה כוללת הגרסה החינמית?), או להיעזר במכרז הממשלתי החדש (איך עושים התקשרות ללא מכרז?). אנחנו כאן, ונשמח לסייע.

גל אלון
מנכ"ל ומייסד
גל הקים את תובנות בשנת 2010. קודם לכן הקים והפעיל יחד עם אהוד פראוור את השולחן העגול הממשקי ואת מערך התכנון הממשלתי.

לתיאום שיחת הדגמה

תודה. נחזור אליך בקרוב.
משהו השתבש. ניתן לנסות שוב או לכתוב לנו ב-info@insights.us.
לא תודה

רוצה לדבר?

בשיחת הדגמה נוכל להכיר טוב יותר את הצרכים שלך

תודה. נחזור אליך בקרוב.
משהו השתבש. נסו שוב.

ניצור קשר בקרוב!

הכתובת אינה בתבנית הנכונה...

לא תודה