איסוף הידע

איסוף נתונים הוא שלב מכריע בעיבוד ידע משום שהוא מניח את הבסיס לכל תהליך הניתוח וקבלת ההחלטות. בשלב זה תצטרכו לאסוף מידע ונתונים ממקורות שונים ובדרכים שונות כדי ליצור מערך נתונים רחב.

איסוף נתונים הוא חיוני מכיוון שהוא מספק את חומר הגלם הדרוש לגיבוש תובנות, קבלת החלטות מושכלות ואף מחקר. האיכות והכמות של הנתונים משפיעות באופן משמעותי על איכות הניתוח וזיקוק המידע. כשהמטרה העיקרית של איסוף נתונים היא ליצור מערך נתונים מקיף המכסה את כל ההיבטים הרלוונטיים של הבעיה או הנושא שאתם מעוניינים לטפל בו בכדי שיהיה לכם בסיס וחומר גלם איכותי לגיבוש תובנות אפקטיביות.

מספר דברים לשים לב אליהם בעת איסוף הנתונים:

• נתונים לא שלמים: אי איסוף כל הנתונים הרלוונטיים עלול להוביל לתוצאות לא שלמות או מוטות. ודאו שאתם לוקחים בחשבון את כל המקורות והמשתנים הרלוונטיים.
  לדוגמה בתהליך שיתוף ציבור שמטרתו שיפור התחבורה הציבורית בעיר, אם אתם אוספים נתונים מאזורים עירוניים מרכזיים ומתעלמים משכונות מרוחקות, מערך הנתונים שלכם לא יהיה שלם ולא ייצג את כלל תושבי העיר.

• נתונים מוטים: אם תהליך איסוף הנתונים שלכם מציג הטיה, ייתכן שהתובנות שלכם לא ישקו במדויק את המצב בעולם האמיתי. הטיה יכולה לנבוע מבחירת מקורות הנתונים, שיטות איסוף הנתונים או הדמוגרפיה של האוכלוסייה הנחקרת.
  לדוגמה בתהליך שיתוף ציבור שמטרתו לשפר את המרכז הקהילתי בעיר לכלל התושבים, אתם אוספים בעיקר נתונים מקבוצה דמוגרפית אחת (למשל,צעירים) ומוציאים אחרים (למשל קשישים), ייתכן שהתובנות שלכם יהיו מוטות ולא יפנו לכלל התושבים.
• נתונים באיכות נמוכה: נתונים הכוללים אי דיוקים או ערכים חסרים, עלולים לערער את מהימנות הניתוח שלכם וגיבוש התובנות. יישמו תהליכי ניקוי ואימות נתונים כדי לטפל בבעיות אלו.
  לדוגמה בתהליך שיתוף ציבור הפונה לדוברי רוסית בעיר, אתם אוספים נתונים בעברית ונתונים אלו כוללים תשובות עם שגיאות כתיב או תשובות ברוסית, כך שהנתונים שלכם צריכים לעבור ניקוי משגיאות כתיב ותרגום התשובות לעברית.
• אילוצי משאבים: איסוף נתונים יכול לגזול מכם זמן ומשאבים רבים. ודאו שיש לכם את המשאבים הדרושים, כולל אנשים, טכנולוגיה ותקציב, כדי לאסוף ולנהל את הנתונים ביעילות.
  לדוגמה אתם ארגון קטן ללא מטרות רווח המעוניין לבצע תהליך שיתוף ציבור ולהפיץ שאלון כלל ארצי, אך התקציב שלכם מוגבל ולא תצליחו לאסוף מספיק מידע, הדבר עלול לפגוע בעיבוד הידע ואמינות התובנות.

כדי לאסוף נתונים אפשר להשתמש בכלים טכנולוגיים או במתודות פיזיות, שניהםכוללים שימוש בשאלות פתוחות וסגורות.

המדריך שלנו לשיתוף ציבור כולל כמה טיפים לשאילת שאלה "טובה":

‍

מה נותנות לנו שאלות סגורות?

1. דיוק: שאלות סגורות מציעות אפשרויות מענה מוגדרות מראש כך שמתקבל מידע ספציפיהמייצג את מרחב הפעולה שלכם.
2. ניתוח כמותי: ניתן לנתח באופן כמותי את התשובות, להוציא סטטסטיקות מענה, להשוות בין תשובות, אחוזי מענה וכדומה.
3. יעילות ומהירות: לרוב שאלונים סגורים דורשים פחות זמן מענה ומקל על איסוף מידע ממספר רב של משתתפים.
4. בהירות: יש פחות מקום לתשובות לא רלוונטיות, התבטאויות לא הולמות וכדומה.

מה ייתנו לכם שאלות פתוחות?

1. עומק התובנות: שאלות פתוחות מעודדות מענה רחב ומפורט כך שניתן לגזור תובנות עמוקות יותר על מגוון רחב של סוגיות בתשובה אחת.
2. גמישות: משתתפים יכולים להביע את דעותיהם, מחשבותיהם ורגשותיהם בחופשיות, תוך טיפוח יצירתיות ונקודות מבט מגוונות.
3. חשיפה: שאלות פתוחות יכולות לחשוף תובנות וסוגיות בלתי צפויות ששאלות סגורות עשויות להתעלם מהן.
4. הקשריות: התשובות מספקות  הקשר וניואנסים, עוזרים להבין את ה"למה".

אז מתי תשתמשו בשאלות פתוחות? כאשר אתם רוצים לחקור נושאים מורכבים, לאסוף דעות מגוונות, לקבל רעיונותחדשים ולעודד דיונים פתוחים.

ומה לגבי שאלות סגורות? כאשר יש לכם צורך בנתונים מדויקים הניתנים לכימות. מתאימות לסקרים, תהליכים שבהם תרצו למדוד סוגיות ספציפיות, לאסוף נתונים כמותיים ולבצע ניתוחים סטטיסטיים.

‍

אתם בדילמה באיזה סוג שאלות להשתמש? השתמשו בטיפים הבאים:

1. תשאלו את עצמכם - האם אתם זקוקים לנתונים כמותיים או איכותיים כדי להשיג את יעדי שיתוף הציבור.
2. איזון ושילוב - ניתן להשתמש בתהליך אחד בשני סוגי השאלות כדי לקבל ראייה הוליסטית.
3. נוחות המשתתפים - שימו לב להעדפות המשתתפים והבטיחו שהשאלות ידידותיות ונוחות למשתתף. שימו לב שהשאלון לא יהפוך להיות ארוך ומעייף.
4. אילוצי משאבים - שקול מבעוד מועד את הזמן והמשאבים הזמינים לאיסוף וניתוח נתונים.