חזרה לבלוג

מצע בחירות יעיל ומועיל – חכמת ההמונים

מכתב פתוח למועמדים ומועמדות, כך תוכלו לשפר את מצע הבחירות והאסטרטגיה שלכם

ריטה גולשטיין-גלפריןריטה גולשטיין-גלפרין

זהו מכתב פתוח למועמדים ומועמדות (בין אם חדשים, או בין אם ראשי רשויות מכהנים). אנחנו פונים לאותה קבוצת אוכלוסייה שמאמינה שאפשר אחרת, שניתן לשנות ומוכנה לעמוד לבחירת הציבור כדי לעצב תמונות עתיד טובה יותר לרשות המקומית (בין אם עיר, יישוב קהילתי או מועצה אזורית).

עוד חצי שנה יש בחירות לשלטון המקומי. חצי שנה זה בדיוק זמן נהדר להתכונן, להכין את הקרקע ולבנות מצע אפקטיבי – כזה שמתייחס לאתגרים אמיתיים של התושבים, מציע פתרונות עם יעדים אסטרטגיים ורותם את חכמת ההמונים. 

אז מועמד/ת יקר/ה, יש לך מחשבות על כיצד תמקסם ערך לתושבים שלך? 

כשירות לציבור, החלטנו למפות את כל שלבי התהליך. חשוב לציין שחלק מהמועמדים יחליטו לבחור בצורה מודולרית בחלק אחד ואחרים יבחרו אולי בכל התהליך המלא.

השלב הראשון והחשוב ביותר: ענווה ונכונות ללמוד מחכמת ההמונים! 

אם את/ה קוראים את זה אז כנראה אתם מבינים שהחכמה לא נמצאת בין אוזן שמאל ולאוזן ימין שלך. גם אם זו קנדציה שניה שלך כרה"ע, גם אם אתה חבר מועצה כבר שנים רבות, גם אם את מכירה היטב את העיר/ הישוב וכתובת לפניות ציבור, גם אם אתם באים עם הכוונות הכי טובות וסט של פתרונות מגובשים – עדיין הידע נמצא בשטח.

חשוב לפנות לתושבים ישירות כדי להבין מה הן נקודות הכאב הכי בוערות שלהם. 

אולי תופתעו ממה שתגלה.

צעד ראשון: מה האתגרים ומה השינוי שהיו רוצים לראות?

זהו שלב רחב של פניה בשאלה פתוחה לכלל התושבים בשאלה כנה כדי להבין מה הנושאים הכי משמעותיים שדורשים טיפול ברשות. אפשר לנסח אותה על דרך השלילה (מה האתגרים?) או על דרך החיוב (מה החלומות, שאיפות שלכם?). 

שלב זה מתמקד בשאלות מסוג "מה": שאלות שנועדו להגדיר את תמונת העתיד / מדדי התוצאה של תחום מסויים. התשובות ישקפו את העולמות השונים של המשתתפים, מאחר וכל אחד רואה תמונת עתיד אחרת. בסוג כזה של שאלות, אין תשובות "נכונות" - התשובה קשורה לזווית השקפה של המשתתפים.

כרגע זה עוד לא המקום לדבר על ה"איך" – אליו נגיע בהמשך התהליך.

תוצר של השלב הזה: תובנות. 

כן, זה לא רק השם שלנו כארגון (😝) שמבקש לשפר את קבלת ההחלטות בזירה הציבורית והחברתית, אלא גם כלי חשוב לאימוץ אסטרטגיה. תובנה משקפת מה נכון לעשות אחרת כדי לשנות את המציאות. במילון אבן שושן הוגדרה כ"תְּפִיסָה שִׂכְלִית מְקוֹרִית וּמַעֲמִיקָה". בחיים, היא עוזרת לנו להבין מה עובד (ומה לא) ומשקפת כיוון פעולה אותו ניתן לעגן בהחלטות שנקבל על משאבים, נהלים או מבנים ארגוניים.

בהקשר שלנו, בתום שלב השאלה הפתוחה, מגבשים תובנות על הדברים המרכזיים שצריכים להיות במצע.

איך הדבר יישרת אותך במסע הבחירות? קודם כל, זה יעזור לך למקד את השיח והמצע שלך לבחירות. זה יכול לעזור גם בדאטה מבוסס לחוגי בית וכנסי תומכים, בעצם להגיע לשיח עם תושבים עם תובנות שנתמכות בינה מלאכותית ומסתמכות על חכמת ההמונים של התושבים עצמם. 

צעד שני: בניית מצע בחירות עם יעדים אסטרטגיים 

הביקורת שמוטחת הכי הרבה בפוליטיקאים היא שהם מדברים בסיסמאות (וגם פייק ניוז, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר). אנחנו לא נוכל לפתור את כל הסטיגמות, אבל על מנת לחזק את המעמד המקצועי שלך כמועמד - השלב הבא יהיה להנגיש לציבור את האג'נדה המקצועית שלך, מה הדגשים שחשוב לך לשים בתכנית עבודה חמש-שנתית (לפחות עד הבחירות הבאות). 

מצע מקצועי עם יעדים אסטרטגיים.

מגובים בידע שעלה מן השטח ומיקוד באתגרים המשמעותיים ביותר, תוכל לבנות תכנית עבודה שמבוססת על:

  • חשיבה תוצאתית: להגדיר כבר בתחילת הדרך לאן רוצים להגיע. גופים רבים מתנהלים על פי תשומות או תפוקות. המעבר לחשיבה תוצאתית מאפשר לבחון את הערך שנרצה לייצר לקהל היעד - ולשאול כיצד נכון להתאים את עבודתנו על מנת למקסם זאת. עקרונות החשיבה התוצאתית עוגנו ב-OECD, ב-GPRA האמריקאני ובמדריך התכנון הישראלי.
תוצאה משקפת שינוי במונחי משתמש הקצה (העיר, לא העירייה - לדוג' תוצאה היא עיר נקייה יותר; תפוקות יכולות להיות מגוון פעולות של פחים חמים, תגבור מנקים, הגברת אכיפה ופעולות נוספות); היא אינה ניתנת לשליטה מלאה שלנו (גם אם ניתן להשפיע עליה אם נבחר באסטרטגיה נכונה); והיא מהווה תכלית ולא אמצעי.
  • שתי שכבות תכנון: להשקיע יותר זמן בחשיבה - ולא בבירוקרטיה. מתודולוגיה המבוססת על שתי שכבות תכנון: שכבת התוצאות ושכבת התוכניות. שכבת התוצאות מגדירה את היעד האסטרטגי,  בעוד שכבת התוכניות מגדירה את השינוי במונחי הארגון. תוכנית תוגדר במונחים תפוקתיים (למשל: פתיחה של X מרכזים חדשים), וניתן יהיה לעקוב אחר שיעור הביצוע שלה באחוזים.
  • מיקוד ב"אבנים הגדולות": להתמקד במה שחשוב, ולהשיג שינוי. אם הכל חשוב, אז שום דבר בעצם לא מתועדף ולא הכי חשוב. התובנות שלך מהשלב הראשון של מה באמת מפריע/ כואב לתושבים נועדו לסייע בבניית מצע אסטרטגי. במובן מסוים קל יותר לייצר תוכניות עבודה של מאות עמודים, המכילות את כלל הפעילויות, המשימות והתוכניות של מאות היחידות הארגוניות השונות. להבטיח שנשפר הכל.... מנהיגות מחייבת החלטה במה מתמקדים. התלמוד מביא הסבר נרחב לשאלה "מנין שכל המוסיף גורע" (סנהדרין כט, ע"א). הדבר דומה גם בעולמות האסטרטגיה והתכנון: אנו סבורים שנכון להתמקד בתוצאות המרכזיות שמעוניינים להשיג. זה יהפוך את המצע שלך למקצועי, מעשי ונכון יותר.

תוצר של השלב הזה: יעדים אסטרטגיים. 

💡 טיפ למטיבי לכת 💡

 לא רוצים להסתמך רק על בסיס הדאטה שעלה מהשטח מתהליך שיתוף הציבור? אין בעיה עשינו חריש עמוק על מדדי תוצאות נפוצים בעולם. אספנו בגליון אחד קרוב ל-1,000 מדדים מחמש ערים: עיריית סאן פרנסיסקו, עיריית ניו יורק, עיריית לונדון, עיריית קופנהאגן (תודה לך בירגיטה!) ועיריית אשדוד. לאלה נוספו מדדים משלושה ארגונים בינלאומיים: האו"ם (UN Sustainable Development Goals) , האיחוד האירופי (EU Reference Framework for Sustainable Cities) וה-OECD (OECD Better Life Index), וגם מדדים שונים שסייענו לגבש לאורך השנים עבור משרדי הממשלה בישראל, עיריית תל אביב ועיריית ירושלים. לאחר מכן, ניפינו את התפוקות, והגדרנו 18 תחומים בהם יותר מ-200 מדדי תוצאה.

לינק להורדה של המאגר בחינם: פה

צעד שלישי: עיצוב תוכניות עבודה משתפות

אחרי שהגדרנו יעדים אסטרטגיים שחשוב לכלול במצע, זה הזמן לחזור שוב אל הציבור בשני סוגים שונים שאלות.

  1. שאלות סגורות לתיעדוף בין נושאים אסטרטגיים 
  2. שאלות פתוחות לבחינת כיווני שינוי ותוכניות אופרטיביות

זוכרים שבשלב הראשון דיברנו על שאלות ה"מה", כשניסינו לדייק את נושאי הליבה? ובכן עכשיו הגיע תורם של שאלות "איך": שאלות שנועדו להבין מה צריך לשנות כדי להגיע לתוצאות שהוגדרו. אתגרים כאלה תמיד כוללים מצבים של אי וודאות, והאתגר הוא להבין מה צריך לשנות בהיבטי תקציבים ורגולציה כדי להצליח. במילים אחרות, השאלה נועדה "להבין מה עובד" (ומה לא).

הרעיון של שלב נוסף של שיתוף ציבור הוא להתמקד בת'כלס. מה עבד, מה לא עבד ואילו הצעות פרקטיות יש לתושבים להציע. חשוב להביא פרספקטיבות רחבות של הציבור, ולא להיצמד רק למומחים כאלו או אחרים. לא כל ההצעות יהיו בהכרח טובות או ישימות, אבל זה יאפשר לשים זרקור על נקודות עיוורון של מקבלי החלטות לאורך השנים וכן להביא גם מספר רעיונות חדשניים ופורצי דרך. ממש win-win.

רוצים עוד סיבה למה לשתף פעם נוספת את הציבור בקבלת ההחלטות ובניית תוכניות?

ובכן זה רותם אותם. הם הופכים להיות חלק מהתהליך, חלק מהשינוי, חלק מעיצוב אסטרטגיה ומדיניות – ולכן בבוא היום לכשתבחר או תבחרי הם ירגישו שהם מחוייבים לתוכניות ולהובלת השינוי. 

יש יותר טוב זה?

תוכנית עבודה טובה משקפת מה נרצה לעשות (=תפוקה) - ואם תיושם במלואה, תקדם את הארגון לעבר המקום אליו ירצה להגיע (=תוצאה). 

הדבר החשוב לזכור הוא שתוכנית העבודה נמצאת כמעט בשליטתנו המלאה. מכאן, שתוכנית עבודה מוגדרת במונחים תפוקתיים, המשקפים את ליבת הפעילות שלנו (למשל: סלילת 250 ק"מ כבישים מהירים בין-עירוניים, הטמעת תוכנית לימודים חדשה ב-75% מכיתות הלימוד או הגדלת כמות פינויי האשפה בעיר ב-35%). היא מגדירה דברים עליהם אנחנו יכולים להתחייב.

מאחורי הגדרת התפוקות המספריות שהתוכנית תייצר, ניצבים כמובן שינויים והתאמות שמוביל התוכנית צפוי לעשות, אותם ניתן למדוד במונחים של היקף תקציב או היקף הרגולציה שתשתנה. בסופו של יום, בארגון ציבורי, על מנת להתקין רמזורים, לשנות תוכנית לימודים או לסלול כבישים - יש צורך לשנות אחד מארבעה דברים:

לסיכום:

  1. מצע בחירות לשלטון מקומי של מועמד לשלטון מקומי הוא כורח השעה: לא עוד סיסמאות ריקות באוויר, אלא איסוף דאטה ובניית אסטרטגיה של השינוי שרוצים לראות בעולם.
  2. כדי לבנות מצע ענייני ומקצועי, אנחנו מציעים לכם למנף את כוח הטכנולוגיה ולייצר שיתוף ציבור (שאלות פתוחות וסגורות), לגזור תובנות מושתתי בינה מלאכותית ואנליסטים, לבנות תכנית עבודה ולייצר תכנון משתף בתכניות העבודה.
  3. מקצועיות השלטון המקומי על הכתפיים שלך, לא תרים/מי את הכפפה?!

ריטה גולשטיין-גלפריןריטה גולשטיין-גלפרין
ריטה היא יועצת אסטרטגית בתובנות. ניסיון של 15 שנים בפיתוח מיזמים רב-מגזריים, בניית אסטרטגיית והטמעת חדשנות במגזר הציבורי

פרסומים נוספים

בחזרה לבלוג