חזרה לבלוג

על התפר שבין הציבורי לבין העסקי

חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים ויחידות סמך במאה ה-21

ענת אלדר-וטין

איך לחבר בין יעילות, רתימה רחבה, תוצאות ושותפים

הממשלה המרכזית אינה יכולה לעשות הכל לבד. עם השנים הקימה (וסגרה והקימה) מאות חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים ויחידות סמך - הנמצאות על התפר שבין הציבורי לבין העסקי.

מרביתן נדרשות לייצר רווחים או להגדיל הכנסות, אך במקביל, הן משחקת על פי כללי המגזר הציבורי. מכרזים, שקיפות ותקציבים מחייבים הליך אחר מאשר בעסק פרטי. הטייטל "ממשלתי" הוא טייטל מחייב. כמו גם הצורך להציג תוצאות לשר ולציבור.

הסיפור הופך למאתגר במיוחד כאשר חברות, תאגידים ויחידות סמך מבקשות להוביל מהלכי שינוי. איך מחברים בין הצורך (העסקי) להשיג תוצאות וההכרח (הציבורי) לרתום שותפים? בעיקר דרך יכולות חדשות, וזווית הסתכלות אחרת.  

להפוך את האתגר להזדמנות

יש דרך לשלב בין שני העולמות. יש דרך לשלב בין הגמישות התפעולית ממנה נהנות מרבית החברות הממשלתיות, לבין המחוייבות שלהן לציבור ולבעלי העניין שלהן. זוהי דרך מאתגרת, אך זוהי גם הזדמנות גדולה: במקום לעבוד לבד, עובדים ביחד.  כך למשל עשה החשב הכללי כאשר התייעץ עם בעלי עסקים על שיפור הסביבה העסקית שלהם.

רכבת ישראל יכולה להפוך את הנוסעים, הנהגים והעובדים לשותפים בחשיבה על אתגריה העתידיים. חברת החשמל יכולה לחשוב עם הצרכנים על דרכים להפחתת הצריכה בתקוות עומס. החברה למטבעות ולמדליות יכולה להפוך את אלפי האספנים לקהילת החדשנות שלה. בנק הדואר יפיק ערך רב מעובדיו ומלקוחותיו אם יגבש איתם את מודל ההפעלה העתידי שלו. גם נת"ע המבצעת את הרכבת הקלה בתל אביב יכולה לקבל תובנות מבעלי העסקים על הדרך להפחית את הפגיעה בהם - ומציבור הנוסעים על המרכיבים שיהיו בקרון העתידי שלה.

בין תכנון לבין שיתוף

אחרי שהבנו שניתן להסתייע בקבוצות רלוונטיות, השאלה היא מתי לעשות זאת: האם בסוף הדרך, כמתנגדים או כמעבירי ביקורת, או בראשיתה - כבעלי ידע רלוונטי לקבלת החלטות טובות יותר, וכשותפים ליישום.

כמעט כל החלטה מחייבת תכנון: זוהתה בעייה, מופו דרכי פעולה אפשריות, והוחלט על כיוון פעולה אפשרי. אבל רגע לפני שמתקבעים על כיוון פעולה, אפשר לחשוב ביחד, ולשלב בין יכולת הגמישות העסקית לבין הנוכחות במרחב הציבורי.

איך עושים זאת

בעיקר מפסיקים לבזבז זמן. זהו סוד גלוי שתהליכי "שיתוף ציבור" קלאסיים מגיעים לציבור מאוד מסויים, ושמושקעת פעמים רבות אנרגיה רבה בלשמוע דברים שאנחנו כבר יודעים. אז במקום לכנס "מפגש שיתוף" משמים, אפשר לפעול אחרת.

כך למשל, כשהמוסד לביטוח לאומי ביקש לעצב מחדש את הוועדות הרפואיות - הוא פנה ללמעלה מ-12,000 מבוטחים, רופאים, ארגוני מגזר שלישי וחברות עסקיות, וביקש להיוועץ איתם כיצד נכון לעשות זאת. על גבי הטכנולוגיה של תובנות, נאספו התשובות וזוקקו 9 תובנות, שתורגמו להחלטות. כל זה קרה בהשקעה דומה בהיקפה לשולחן העגול אליו הגיעו כארבעים איש (בתמנה).

התובנות מהאתר היו פורצות דרך. ההבנה למשל שהמפגש בוועדה צריך להיראות אחרת, שנכון שיתחיל מהצגת הבעיה הרפואית דווקא על ידי הרופא בוועדה ולא על ידי המבוטח (כך שהאחרון יבין שהתכוננו והכירו את החומרים שהוא העביר, וכך הוא גם יישאר ממוקד בשיחה סביב הבעיה שבגינה זומנה הוועדה), שינתה לבלי היכר את דפוס הפעילות.

אפשר גם אחרת

חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטורים ויחידות סמך ממשלתיות מצויות בליבת העשייה, עוסקות בנושאים בוערים, אמונות על טובין ציבוריים הנוגעים לכולנו. הן גם נהנות מרמת גמישות גבוהה יחסית למשרדי הממשלה המרכזיים. תכנון משתף יאפשר להן להוביל מהלכים טובים יותר, למען הציבור.

איך מתחילים? זה פשוט. פותחים אתר התייעצות משלך, ומגדירים את השאלה הראשונה. התובנות המסכמות יישלחו אליך לאחר שבועיים. הגיע הזמן לקפוץ קדימה.

ענת אלדר-וטין
ענת היא שותפה בתובנות, והובילה בשנים האחרונות עשרות מהלכי קבלת החלטות משתפים במגזר הציבורי

פרסומים נוספים

בחזרה לבלוג

אנחנו שומרים מידע על המחשב שלך, כדי לאפשר לך חווית גלישה מיטבית באתר.  קריאה נוספת | סגירה

שיתוף שעובד אחרת: פותחים חשבון, ויוצאים לדרך

אין צורך בכרטיס אשראי, ללא מחוייבות וללא התקנות