חזרה לבלוג

איך משרד ממשלתי יכול להשתנות

משרד הבריאות עבר משולחנות עגולים - לשיתוף של אלפי בעלי עניין בכל מהלך

ענת אלדר-וטין

במשך כעשר שנים מנסים משרדי הממשלה בישראל לקדם תהליכי קבלת החלטות טובים ומשתפים יותר. ואולם ההצלחה של משרד הבריאות היא ייחודית. שורה של מהלכים גדולים הנגזרים מהתוצאות המרכזיות של המשרד - מתגבשים כיום אחרת. נחישות של מנכ"ל לצד צוות מקצועי מסור אפשרו לממש את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה של תובנות.

מהלכים גדולים מובילים ביחד

הנה טעימה מכמה מהלכים לאומיים שהוביל המשרד רק בשנה האחרונה:

אי שוויון בבריאות: המשרד פנה לעשרות אלפי מנהלים, רופאים, אחיות ואנשי מקצוע כדי לגבש שורה של החלטות פורצות דרך להקטנת אי השוויון במערכת. 10,126 איש נכנסו לאתר ההיוועצות המשרדי ו-635 תשובות הפכו ל-10 תובנות. מרבית התובנות אומצו להחלטות, וכך, בין היתר, תשונה נוסחת הקפיטציה, ישונה מודל התמיכות המשרדי, תינתן לקופות החולים האפשרות להחריג מקרים של מצוקה כלכלית ותחל עבודת מטה להפחתת ההשתתפויות העצמיות (לאתר ההתייעצות).
תזונה בריאה: על מנת להבין (באמת) מה יגרום לאנשים לאכול בריא יותר, המשרד פנה לעשרות אלפי אזרחים ולמאות מומחים, כחלק מוועדה שכינס בנושא מנכ"ל המשרד. כך, נוסף לידע של מומחים, נאספו למעלה מ-1,100 תשובות (בין היתר מציבור בחברה החרדית והערבית, מהתעשייה, ממומחים ותזונאים, מבני נוער וקבוצות הורים ברחבי הארץ). הצורך בסימון פשוט על המוצרים התגבש בין היתר מתהליך זה, שהסתיים ב-9 תובנות וב-9 החלטות.
טיפות החלב: מהלך זה מצוי בימים אלו בשלב גיבוש התובנות, לאחר שנאספו למעלה מ-1600 עצות מקבוצות שונות. בהובלה משותפת של שירותי בריאות הציבור ומינהל הסיעוד במשרד הבריאות, התקיים תהליך מהפכני מסוגו לגיבוש תפיסת ההפעלה החדשה לטיפות החלב בישראל. המהלך שילב ערוצים פיזיים ודיגיטליים, תוך הגעה לאוכלוסיות מגוונות (לאתר ההתייעצות).
הוועדה למיגור אלימות במערכת הבריאות: הוחלט כי סביב סוגייה המאיימת על כולנו, יש צורך בגיבוש מדיניות רחבה שתכלול הן ידע מגוון והן ושתפים רבים. לכן, הוועדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, החליטה לצאת מן החדר הסגור ולאסוף ידע רב ממטופלים, צוותים רפואיים, בני משפחות של מטופלים ועוד. קרוב ל-2000 תשובות נאספו עד כה, ומונחות בימים אלו על שולחן הוועדה, לקראת קבלת החלטות (לאתר ההתייעצות).

מתחילים מבפנים

אז החלטות טובות יותר, מדויקות יותר, אמרנו. וזה לא הכל. מי שיצא לו להוביל תהליכים מורכבים במערכת הבריאות, יודע שבלי שותפים רתומים גם תהליך יפה מקביל בסוף לשתי ציפורים על העץ. כך למשל, על מנת לגבש תפיסת הפעלה חדשה לטיפות החלב בישראל, המשרד יצר הובלה משותפת עם ארבעת קופות החולים ושתי עיריות (תל-אביב וירושלים). זה עבד.

המשרד מימש את אותה תפיסה גם בהובלת תהליכי קבלת החלטות משתפים בתוך הבית פנימה - הסגורים לעובדי המשרד בלבד. בתהליך העוסק באיזון בין המשפחה לעבודה נשאלו עובדי המשרד כיצד ניתן לעשות זאת טוב יותר, לעיניהם בלבד. כ-4,000 עובדים נכנסו לאתר, וההחלטות שגובשו כללו בין היתר את ההחלטה על "שלישי אישי", יום בו לא יקבעו ישיבות לאחר השעה 16:00.

לתפיסתנו, שותפים פנימיים חשובים לא פחות משותפים מבחוץ. גם בתהליכים פתוחים, בהם מוזמנים לקחת חלק משתתפים רבים, אנחנו מציעים תמיד להתחיל בפנייה ממוקדת לעובדים. יש להם ידע רב, ויש ערך משמעותי לרתימתם לפני כולם.

אתר ההתייעצות של משרד הבריאות

לא כולם דיגיטלים

זה נכון. אבל לא בדיוק. כמעט לכל אזרח ישראלי יש היום טלפון סלולרי, ואפשר לשאול אותם באמצעות הווטסאפ, באמצעות מסרון, או דרך המייל.

כשקופת חולים כללית ביקשה מהמבוטחים שלה לייעץ לוועדה למיגור אלימות על מניעת אלימות במערכת הבריאות, התקבלו למעלה מ-1,000 תשובות בשעות ספורות. ויותר מזה – כשמדובר באוכלוסיות "לא דיגיטליות", גם אנחנו נציע לכם לצאת מהחדר. לכו לפגוש את המבוטח בחדר ההמתנה (ביטוח לאומי עשה זאת) ואת הלקוח במרכז הקהילתי (כך בתהליך "עצמה בריאה" שהובילו משרד הבריאות ומשרד הרווחה).

משוב לכל משתתף

וכשבאמת מתייעצים, ולא רק עושים "שיתוף לשם השיתוף", גם חוזרים למשתתפים. סגירת מעגל המשוב היא הדרך לייצר קהילה רתומה. במקום לשמוע על מחדלים בתקשורת – הופכים את כל חברי השרשרת לשותפים לעשייה ולהצלחות.

משרד הבריאות מקפיד לחזור למשתתפים – רק באחרונה נשלחו כעשרת אלפים מיילים עם עדכון אישי על ההחלטות שהתקבלו בתהליך "אי שוויון בבריאות". קהילת ידע שחוזרים אליה עם עדכונים, משתתפת גם בתהליכים הבאים. קרנו של המשרד עולה בעיניה, ומנהלים נוספים במשרד מבקשים להוביל את התהליך הבא. מערכת ציבורית שמשתפת בהחלטות שלה, לוקחת את מושג מדינת הרווחה שלב אחד קדימה.  

איך זה עזר

תהליכי קבלת החלטות משתפים במשרד הבריאות הפכו להיות חלק אינהרנטי משיטת העבודה. כשאתגר גדול מגיע לפתחם של המנהלים, ישנה הבנה שתחום הבריאות היום מחייב קבלת החלטות אחרת.

הרצון לשים את המטופל במרכז, מחייב להכיר בידע הרב שנמצא בקרב המטופלים ובני המשפחות. הצוותים השונים, אחים ואחיות, רופאים ורופאות, צוותי המעטפת והצוותים המנהליים יודעים מה עובד – הם שם, מכירים את השטח, ויודעים מה יפתור את הסוגיות הכואבות.

היכולת לאסוף מכולם ידע, לזקק אותו לטובת קבלת החלטות ולחזור אליהם (ובכך להפוך אותם לשותפים), מאפשרת להתמודד אחרת עם סוגיות שמטרידות את מערכות הבריאות.

ענת אלדר-וטין
ענת היא שותפה בתובנות, והובילה בשנים האחרונות שורה של תהליכי קבלת החלטות משתפים בשירותים החברתיים

איך תובנות עזרה לממשלת ארה"ב לקבל החלטות?

בדיוק כך

להדגמה בארגון שלך:

תודה. נחזור אליך בקרוב.
משהו השתבש. ניתן לנסות שוב או לכתוב לנו ב-info@insights.us.